כעת, דמיינו לעצמכן שאתן אומרות את זה בקול רם עם דגש על ה-
מיייי בקול עמוק,
הזיזזז- בקול יותר גבוה ומודגש,
אתת– בקטן וחלש, 
ה – להדגיש את ה הידיעה בקול הכי רם שאתן יכולות, 
כביסה – בנימה הכי אסרטיבית שאתן יכולות 
ושלי- כמובן גם בנימה אסרטיבית מלווה בפרצוף חריף ואצבע המכוונת לגופכן
איך היתה החווייה? אינני רוצה להישמע צינית במאמר זה ואני אפילו בטוחה שתבינו אותי ואת כוונתי, נשים יקרות!
אך בכל פעם שאני מגיעה בעשר שנים האחרונות לנושא הכביסה בסדנאות שאני מעבירה,  אני פשוט נתקלת בתשוקה ובנחישות בלתי נלאות שהנשים חשות ברגע זה.
אני רואה שהן מרגישות משמעותיות כל כך בעודן מדברות על ערימות הכביסה שהן מקפלות בחייהן, ואז מגיע עניין ההפרדה בצבעים ונוצרת תחרות סמויה בחדר מי מפעילה הכי הרבה מכונות ביום? ונוצרת התלהבות בחדר ואני מרגישה את האדרנלין משתחרר ולא עוצרת את השיחה, אלא מאפשרת לה לתפוס נפח ומשמעות, כיוון שגם השקטות שעוד לא דיברו עד היום משתתפות פתאום בשיחה ואני כל כך שמחה שאני שומעת גם אותן. אז נשים יקרות לאן אני בעצם רוצה להוביל אתכן במאמר הזה, לדעתכן?
שעבדו עלינו! בכל סיפורי האגדות שהיינו קטנות הבטיחו לנו שנהיה נסיכות והכי חָמור הוא שהבטיחו לנו שכשהסוס יגיע, סליחה, התבלבלתי, האביר על הסוס הלבן, כל הבעיות בחיים ייפתרו כלא היו…
אך לצערי לא פעם אני שומעת בסדנאות, ולא רק בהן משתתפות נשים חרדיות, שהסוס הלבן, סליחה האביר, לא לוקח חלק במטלות הבית!
אז נשים יקרות התעוררנה אחיותיי, אחרת פריצת הדיסק לא תאחר להגיע ועימה פספוס בגדול של רכבת החיים! תתחלנה להאציל סמכויות בבית וללמד את הילדים וגם את הסוס הלבן (החלטתי שאקרא לו סוס עד שיגיע לו לקבל את התואר אביר), כשיתחיל להיות שותף במטלות הבית מרשה לכן להעניק לו את התואר אביר ואפילו ממליצה לערוך לכבוד זה טקס הענקת תעודות ו…כתר ו…שרביט ולא לשכוח את הגלימה! ועכשיו בנימה אישית ולא בהומור, שנים אני מתכננת לכתוב את המאמר הזה, אך ידעתי שמשהו חסר בו, ורק השבוע הבנתי מה.
השתתפתי השבוע בקורס טריינרים nlp  אצל יוסי קדמי ומשפחתו, יותר נכון להגיד אצל משפחת קדמי, פשוט מדהים לראות את המשפחה הזו וכמה אהבה יש בה לתת לאנשים.
בקורס למדנו כיצד לספר סיפורים אישיים, לחשוף חולשות שלנו לעיתים בהומור ולעיתים בנימה אחרת, זה מה שהיה חסר לי בכדי להתקדם בכתיבת המאמר הזה, הפחד מחשיפה, שמא יראו עליי משהו שאני עוד לא בטוחה שראיתי בעצמי!!! ועכשיו אחרי שלמדתי אני מוכנה לחשוף טפח ואפילו טפחיים בכדי להעביר את מסריי לחופש ושיוויון לנשים באשר הן, בלי הבדלי דת, גזע, אבל כן עם הבדל במין, היי חופשיה אישה יקרה ובאשר תלכי תבחרי מה טוב בשבילך! אחרת יהיה סוף לא טוב לסיפור כמו שקרה לאימי…
אימי היקרה בגיל 67 גבה נדם, השתתקה בחלק גופה התחתון מגב תחתון ומטה. היא כל החיים חיה למען אבי ומשפחתי, טוב בעיקר למען אבי.
יאמר לזכותה שהיא ראתה בו אביר ולא משנה מה עשה בחייו, גם ברגעים שהיה על הסוס וגם ברגעים שלא, שהם רבים יותר לדעתי… היא תמיד עבדה, בישלה, ניקתה, אפתה, כיבסה והתרוצצה במרץ עבור כולם, גם כשיצאה לפנסיה. ואז לפתע, בוקר בהיר וקיצי אחד, ממש קיצי, עמדה לה במטבח ובעודה מתכוננת להכין תבשיל מהמטבח הגרוזיני לנכד שלה שהוא בני היקר, צעקה בקולי קולות מכאב חד כתער שהשתלח בגבה והשתטחה על הרצפה. ומאותו רגע היא לא קמה ולא מרגישה תחושה מהגב התחתון ומטה.
הרגליים המתרוצצות נדמו והגב שנשא אותן גם הוא נדם. החליט שקשה לו כבר להמשיך במסע… יום אחד כשחזרנו הביתה מתהליך שיקום ארוך שהיא עברה, הסוס הלבן אמר לה להתחיל לבשל, לא שאל, לא ברר אלא נתן פקודה! אם הייתי יושבת על ספה באותו רגע, הייתי עפה ממנה ללא שליטה מכעס. יחד עם זאת אני מבינה שככה חינכו את הסוס הלבן ולרגעים אני מלאה בליבי בחמלה גם עליו. נגזלה ממנו הסוסה הלבנה שעשתה בשבילו הכל, אבל חברותיי, הכל היא עשתה בשבילו עד היום.
לכן חברותיי היקרות למסע, חשבו פעמיים לפני שאתן מפעילות את המכונה הבאה, התחלנה לפזר סמכויות בבית ולשלוט פחות ביד רמה. גם אם משיהו יזיז את הכביסה או יקפל אותה בצורה שונה או אפילו יערבב בצבעים זה לא נורא!!! מה שחשוב בחיים זו אהבה, נתינה ושמחה!!! אני לדוגמא, לא הפעלתי מכונה שנים רבות עד לאחר שנישאתי. לא ידעתי איך לעשות זאת, כיוון שלנו לא היתה מכונה בבית, והרי זה לא פלא שהאביר שבחרתי לי בתת מודע כל כך אוהב את הכביסה, לפעמים נדמה לי שיותר מאותי…
ועכשיו מתנגן בראשי השיר של ג'ניפר לופז:
I ain't gonna cooking all day
I ain't your mama!
I ain't gonna do your laundray
I ain't your mama, boy!"
כי אחרי הכל אישה יקרה שכמותך! גם הילדים חשובים, גם הבן זוג וגם המשפחה אבל הכי חשוב לי שמהמאמר הזה תביני שגם את…אם לא… הכי חשובה!!! וזה יקרה רק אם תנסי הכל לפני שייגמר ותפסיקי לצפות מהאביר או מהסוס, מהמשפחה או מהילדים, מהחברות או מהשכנים שיעשו את הכל בשבילך, זה יקרה רק אם את תחליטי שציפיות יש רק בכריות וגם הן מתכבסות…
אז מהיום תשאלי את עצמך:
מי את?
מה את רוצה? ו…
כיצד תוכלי להשיג זאת???!!!
כי רק את יכולה לשנות את סיפור חייך
ולסיכום, באחת הקבוצות שלי להעצמה נשית, ישבה משתתפת נעימת, חכמה, רגישה ומיוחדת בדרכה ובמשך 15 מפגשים מתוך 16, עברה את התהליך שלה בשקט המיוחד רק לה. 
אישה חרדית, אמא לשישה ילדים, רואים עליה שהיא נושאת את עול החיים על גופה ונפשה וכיצד היא חשה קונפליקט המכיל מתח רב, בין מימוש עצמי למטלות החיים. שמתי לב במהלך המפגשים שהנפש שלה רגישה ממש ולא לחצתי. וראיתי שהיא עוברת את התהליך בדרכה שלה. מדהים היה לראות, איך במפגש ה 15, בסוף ממש שהיא כבר הרגישה את הסוף, היא חשה חולשה בגופה עד כדי עלפון.
חיכיתי שהיא תירגע, ולבסוף פניתי אל ליבה ושאלתי אותה: " ש. יקרה, האם יש משהו שאת זקוקה מאיתנו כרגע שיכול לעזור לך"?
והיא התבוננה בי בעיני היהלום שלה ואמרה: "לעזאזל עם הכביסה הזאת, ערימות הכביסה…" מבלי לדעת שאני ממש בעיצומו של כתיבת מאמר זה".
ואני חייבת לסיים את כתיבת המאמר כי המכונה סיימה ואלך לתלות אותה בשמחה!
שלך באהבה,  נורית חוש ותמיד זכרי:
המקסימום שיקרה הוא שתצליחי!!!